שנות האלפיים מביאות בשורה בתחום הגלובליזציה, הטכנולוגיה, האינטרנט והבריאות.
משרדנו ייצג את קופת חולים מכבי, בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חוק אשר יצר מהפכה בתחום סל השירותים הרפואיים, וקבע כי לכל תושב.ת ישראלי.ת זכות לבחור את קופת החולים שלו.ה). לאחר מכן, ייצג המשרד בעשור זה את מכבי בעתירה תקדימית לבג"ץ בנוגע ליישומו של החוק. גם כיום המשרד ממשיך לייעץ לחברות רבות בתחום הפארמה, המכשור הרפואי והסטארט אפים בתחום המדע והרפואה. בנוסף, בשנים אלו ייצג המשרד את מפוני גוש קטיף במשא ומתן שניהלו מול המדינה לקבלת הפיצויים בגין תהליך הפינוי הצפוי, והמשיך להיות מעורב בהכרעות תקדימיות בתחומי המשפט השונים.
משרדנו ייצג את מכבי שירותי בריאות בדיוני הועדה שטיפלה בחקיקת חוק הבריאות, שמכוחו כל אזרח במדינת ישראל יכול לבחור את קופת החולים שלו ולקבל ביטוח בריאות בתנאים נוחים. גם לאחר חקיקת חוק הבריאות, המשיך המשרד לייצג את מכבי, ולנהל מאבק משפטי, על מנת שהמדינה תפעל לפי הקבוע בו. בנוסף, אנו מלווים את כל הליכי החקיקה המשמעותיים בתחום הבריאות, מטפלים כמעט בכל התובענות הייצוגיות בתחום הבריאות ומייצגים בתביעות אלו גם את התעשיה הגנרית, וגם את חברות המקור, וגם את קופת החולים מכבי. בנוסף לכך, אנו מטפלים בתביעות אישיות, בבקשות מקופות החולים לקבלת תרופות מחוץ לסל, ובתביעות המוגשות נגד יצרניות התרופות והמכשירים הרפואיים בטענה של חבות מוצר. מדובר בתחום מורכב מאוד, גם בהיבט הרגשי וגם בהיבט המקצועי, שמציב בפני עורכי הדין העוסקים בו אתגר גדול.
המשרד ייצג את קופ"ח מכבי בעתירה שהוגשה נגד יו"ר מועצת הבריאות וממשלת ישראל, בטענה להפרת חובתם, על-פי חוק לעדכן את עלות סל הבריאות. לפי ההלכה, כאשר מוטלת על המדינה חובה מהותית על-פי חוק, מחובתה לקיימה במלואה וללא כל סייג. ואולם, בחוק יסודות התקציב נאסר על המדינה לשאת בתשלום כספים שאינם כלולים בתקציב המדינה. בהקשר ליישוב הסתירה האמורה נקבע בפסק הדין כי עומדים לרשות הממשלה כלים חקיקתיים ומנהליים שבאמצעותם הממשלה רשאית לגרוע מהשירותים הכלולים בסל הבריאות (בג"ץ 2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר).
חברת י.ר.א.ב שרותי נוי, בייצוג המשרד, הגישה ערעור נגד ועדת המכרזים של איגוד ערים וחברת דסאל, בשאלת סמכותה של וועדת מכרזים שלא לקבל את ההצעה הזולה ביותר במכרז בנסיבות מסוימות. הערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה הפער הכספי שבין ההצעות לא מאפשר סטייה מכלל ההצעה הזולה ביותר מטעמי כושר ביצוע וחוסן פיננסי. הערעור התקבל, ובית המשפט העליון קבע, כי לוועדת המכרזים מוקנה שיקול דעת שלא להמליץ על קבלת ההצעה הזולה ביותר, מטעמים ראויים ומוצדקים בנסיבות העניין (עע"מ 2310/02 איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים, חברה לעבודות עפר בע"מ).
בערעור שהגישה "מעריב" נגד הממונה על ההגבלים העסקיים בנושא הכרזתה של "ידיעות אחרונות", שיוצגה על-ידי המשרד, כבעלת "מונופולין", נקבע, כי הליך הוגן וצודק בשאלת מעמדה של ידיעות אחרונות מחייב את הממונה בגילוי הנתונים שבבסיס ההכרזה, לרבות נתוני התפוצה של "מעריב". זאת, בשים לב לאינטרס הקנייני המובהק של הצדדים וכן לאינטרס הציבורי שבשמירה על תחרות חופשית במשק. במענה לחשש המערערת מפני פגיעה בסודות מסחריים נקבע, כי הנתונים יימסרו לבאי-כוח ידיעות אחרונות בכפוף להצהרת סודיות, ועל כן הערעור נדחה (ע"א 4524/01 "מעריב" הוצאת מודיעין בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים).
המשרד ייצג את חברת השקעות דיסקונט, חלק ממנהליה ובעלי השליטה בה, בתובענה ייצוגית שהגיש בעל מניות מהציבור, בטענה כי החברה מכרה את אחזקותיה במחיר הפסד וזאת משיקולים זרים הנוגעים לבעל השליטה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי נזק שנגרם בשל ירידת ערך מניות החברה, כתוצאה מעסקה שביצעו אורגניה, מקים עילת תביעה לחברה עצמה, אך לא לבעל מניות מהציבור, שבהיעדר טענה ממשית ומבוססת לנזק אישי ומיוחד שנגרם לו, אין לו עילת תביעה אישית (ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ).
משרדנו ייצג את מפוני גוש קטיף במשא ומתן שניהלו מול המדינה לקבלת הפיצויים בגין פינויים הצפוי. החוק היווה שיפור משמעותי בראייתם של המפונים, ביחס למתווה הפיצויים שהמדינה הציעה בגדרי המו"מ שהתנהל.
בהליך פלילי שהוגש כנגד חברות הביטוח "הפניקס" ו-"איילון" וכן נגד נושאי משרה בכירים בהן, לרבות מנכ"ל הפניקס דאז, אשר יוצג על-ידי משרדנו, הואשמו חברות הביטוח ונושאי המשרה בעשיית הסדרים כובלים בענפי ביטוח שונים. ההגנה טענה לבטלות כתב-האישום ולביטול ההרשעה מחמת "הגנה מן הצדק"; זאת בשל הפלייתם של הנאשמים לרעה, לעומת אחרים שלא הועמדו לדין בגין אותם הסדרים כובלים. בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט העליון את התנאים להחלת ה"הגנה מן הצדק" הנעוצים בפגמים שנפלו בהתנהלות הרשויות (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ).
בתביעה שהגיש ד"ר אסף יעקב, שיוצג על-ידי משרדנו, נטען כי תוכן הרצאה שהעביר מוגן בזכויות יוצרים. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי קיימת הגנה על תוכן ההרצאות, בהסתמך על חוק זכויות יוצרים המנדטורי משנת 1911. הערעור שהוגש על פסק הדין נדחה. כשנה לאחר מתן פסק הדין עברה בכנסת הצעת חוק זכויות יוצרים, שנדונה במסגרת פסק הדין, ושלימים הפכה לחוק זכות היוצרים התקף כיום, ולפיו "הרצאה" מוכרת כיצירה ספרותית מוגנת (ע"א 8117/03 ענבר נ' יעקב).
המבקש, שיוצג על-ידי משרדנו, עתר לביטול המרצת פתיחה שהוגשה נגדו ולדחיית המועד להגשת תשובה. בית המשפט קבע כי התאמתה של תובענה להליך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית, הנלמדת, ככלל, מהטענות בתצהיר התומך בתשובה. על כן, בית המשפט לא ייעתר לדחיית מועד הגשת כתב טענות עיקרי, אלא אם נראה על פניו שיש סיכוי סביר לקבלת הטענה המקדמית ואם הנתבע יחויב להשקיע משאבים שאינם פרופורציונליים בכדי להתגונן. משתנאים מצטברים אלו לא התקיימו בענייננו הערעור נדחה (רע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג ואח').
באתר זה נעשה שימוש בעוגיות (cookies) ובכלי ניטור ואיסוף נתונים, לשיפור הגלישה באתר, לצרכי שיווק והתאמה אישית, ולמטרות נוספות. בכל שימוש באתר, אתה מסכים לקבלת העוגיות, לשימושים אלו בעוגיות ובכלי הניטור, ולמתן גישה לנתונים השמורים בעוגיות אלו. לפירוט נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.