‏כל ההתחלות קשות

ייסוד הבית והמאבקים שבדרך

עשור ראשון למשרד. שנות ה-20 של המאה הקודמת.

הארי סאקר, בריסטר יהודי מאנגליה, עלה לארץ עם חלום ציוני והרבה חזון.

הוא הקים משרד עורכי דין בירושלים וצרף אליו בריסטר אנגלי נוסף, שלום הורוביץ.

המשרד החלוצי היה שותף לאירועים המדוברים של אותה תקופה, וייצג את הגופים והארגונים הציוניים הראשונים והחשובים: קק"ל, האונ' העברית, ההסתדרות הציונית, ביה"ח הדסה ועוד.

בשנים אלה הוביל המשרד מאבקים רבים ומשמעותיים: ייצוג נאשמים במאורעות תרפ"ב, טיפול במאורעות תרפ"ט כחבר ההנהלה הציונית ובהמשך ייצוג בפני וועדת שאו, הכרה משפטית בהנהלה הציונית, ליווי הליך קבלת הזכויות להפקת חשמל, הכרה בזכותן של נשים לעסוק בעריכת דין, ועוד ועוד.

סיפורה של רוזה גינצברג. אבן דרך בעולם המשפט הישראלי ובמאבק לשוויון זכויות האשה בישראל.

רוזה, שנולדה ב-1890 בגומה שברוסיה, גדלה בבית שראה בהשכלה המודרנית אבן דרך. לאחר שנשלחה ללימודי משפטים בפריז, נישאה לשלמה גינוסר גינצברג (בנו של ההוגה והפובליציסט הציוני אשר גינצברג, "אחד העם") וב-1922, עלה הזוג ארצה.

שלטון המנדט הבריטי ששלט אז בארץ מנע מנשים לעסוק בעריכת דין.

רוזה פנתה אל ה"וועדה המייעצת לענייני חקיקה שליד הנציב העליון" בבקשה להיבחן לצורך קבלת רישיון לעריכת דין בארץ, אך נענתה בשלילה. בעזרתם של הארי סאקר ושלום הורוביץ, פנתה רוזה אל "זקן השופטים" (הסמכות העליונה של מערכת המשפט הבריטית בארץ), אך נדחתה.

סאקר והורוביץ לא ויתרו. הם החליטו להעסיק את רוזה כמתמחה, ובמקביל להמשיך ולהיאבק: הן מול ממשלת המנדט, הן בנסיון לבצע שינויי חקיקה באנגליה, והן באמצעות פנייה לבית המשפט העליון בארץ.

מאבקם הממושך נשא פרי. לאחר 9 שנים, קיבל בית המשפט העליון את העתירה ופסק כי אישה רשאית להיות עורך-דין בארץ ישראל. מאז ועד לסיום השלטון הבריטי בארץ הוסמכו 41 עורכות-דין נוספות. חמש מהן, כולל רוזה, התמחו במשרד, ביניהן שושנה נתניהו, שהגיעה עד לכהונה כשופטת בבית המשפט העליון.

עוד אירועים מאותו עשור

הארי סאקר

מקור: Harry Sacher A Biography by John Sacher

הארי סאקר

מקור: הארכיון הציוני PHG-1020645

הצהרת בלפור

מקור: הארכיון הציוני PHPS-1340044

הארי סאקר

מקור: הארכיון הציוני NKH-450334

כותרת דף פירמה משנת 1921

מקור: ארכיון חברת החשמל וחברת החשמל

הארי סאקר ושלום הורוביץ, 1927

מקור: Harry Sacher A Biography by John Sacher

מכתב משנת 1925 בדבר שינוי כתובת המשרד

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

שלום הורוביץ בצעירותו

דיוקן של שלום הורוביץ עם כלבו האהוב לופו, שצייר ראובן רובין

זיכיון בלעדי לייצור ואספקת חשמל

מקור: ארכיון חברת החשמל וחברת החשמל

מכתבו של הארי סאקר לפנחס רוטנברג מיום 8.4.1921 בנוגע להסכם הזיכיון

מקור: ארכיון חברת החשמל וחברת החשמל

פנחס רוטנברג

מקור: ארכיון חברת החשמל וחברת החשמל

פנחס רוטנברג

מקור: הארכיון הציוני PHG-1013838

פנחס רוטנברג

מקור: ארכיון חברת החשמל וחברת החשמל

מכתב מיום 21.7.1924 אל הלורד קיש בענין מעמדה החוקי של ההנהלה הציונית בארץ ישראל 1/2

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

מכתב מיום 21.7.1924 אל הלורד קיש בענין מעמדה החוקי של ההנהלה הציונית בארץ ישראל 2/2

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

מכתב מיום 11.2.1924 בענין מעמדה החוקי של ההנהלה הציונית בארץ ישראל 1/2

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

מכתב מיום 11.2.1924 בענין מעמדה החוקי של ההנהלה הציונית בארץ ישראל 2/2

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

הארי סאקר, בריסטר יהודי מאנגליה, היה בין הפעילים הציונים הבולטים בתקופתו.
בשנת 1917 שימש סאקר כחבר בוועדה המדינית הציונית בלונדון, אשר ניהלה את המשא ומתן מול הממשלה הבריטית להגדרת מקום שיהווה בית לאומי לעם היהודי. תוצאת המגעים האלה הייתה הצהרת בלפור, אשר סאקר לקח חלק בניסוחה.
בשנת 1920, עלה סאקר ארצה, שימש כנציגו של ויצמן בארץ, וכ"מזכיר הממשלה" של הוועד הלאומי והקים משרד עורכי דין בארץ ישראל.

זמן לא רב לאחר הקמת המשרד, הזמין סאקר את שלום הורוביץ, עורך דין ממנצ'סטר, אנגליה להצטרף אליו ולסייע לו בניהול המשרד.

הורוביץ נענה להזמנה, עלה ארצה בשלהי שנת 1922, והוסמך באופן רשמי כעורך דין בארץ ישראל בשנת 1923.
לימים הפך הורוביץ לדמות מובילה בציבוריות הארץ ישראלית – הן בתחום המשפט, והן בתחום ההשכלה והתרבות.

פנחס רוטנברג, ציוני נלהב נוסף, חלם לייצר ולספק חשמל לכל רחבי א"י. סאקר, שותף פעיל לקידום המיזם, היה זה שניסח עבורו בספטמבר 1921 את הסכמי הזיכיון להפקת חשמל.

סאקר אף ניצל את קשריו ואת יכולת השכנוע שלו מול גורמים בשלטון המנדט הבריטי לקידום המיזם של רוטנברג, וליווה אותו לאורך כל הדרך עד לקבלת הזיכיון הסופי.

ב- 29.3.1923 הוקמה חברת החשמל, המיוצגת על ידי ש. הורוביץ ושות', מאז ועד היום.

ההנהלה הציונית שהוקמה בשנת 1920 הייתה הגוף החשוב ביותר ביישוב העברי בשנות ה-20. היא פעלה על פי כתב המנדט לסוכנות היהודית וייצגה את המוסדות הציוניים החשובים בא"י: ההסתדרות הציונית, קק"ל ועוד. סאקר ליווה את ההנהלה הציונית, ובשנת 1924, סייע לה במאמציה לקבל הכרה כישות משפטית, שתהא כשירה לפעול בארץ ישראל.

ביום 2 בנובמבר 1921, התרחשו בארץ מאורעות אלימים, כאות מחאה על הצהרת בלפור, שניתנה 4 שנים לפני כן. ב-21 בנובמבר 1921 נפתח בפני בית משפט של ממשלת המנדט, משפטם של שלושה נאשמים יהודים אשר נקלעו למהומות, והואשמו בהשלכת פצצות. הארי סאקר שימש כפרקליטם של שלושת הצעירים, יחד עם ד"ר מרדכי עליאש. תחילה, הצעירים נשפטו ל-6, 10 ו-11 שנות מאסר, בתור שותפים לפשע. אולם, בינואר 1922 ערעורם התקבל וגזר דינם בוטל.

בשנת 1921 חתמה ממשלת המנדט הסכם עם תושביו הערבים של עמק בית שאן, אשר איפשר להם לרשום על שמם את הקרקעות שעיבדו באזור, באופן מיידי ולפני ששילמו בעדן.

המוסדות הציוניים התנגדו להסכם, שסתר לטענתם את כתב המנדט לפיו קרקעות המדינה ישמשו לקליטת עולים יהודיים ויישובם.

הארי סאקר הוא זה שבחן, בשנת 1926 את חוקיות ההסכם, והגיע למסקנה כי הוא ניתן ללא סמכות והוא איננו חוקי.

בשנת 1929 התרחשו מאורעות תרפ"ט, בהם נרצחו ונפצעו מאות יהודים וננטשו עשרות ישובים יהודים.

המאורעות החלו, בין היתר, כתוצאה ממינוי נציב פרו-ערבי, מיעוט כוחות בריטיים בארץ וזרם עלייה יהודית גדול, שהובילו להסתה הולכת וגוברת כנגד הישוב העברי.

חברי ההנהלה הציונית בארץ השתפו באותה עת בקונגרס הציוני ה-17 בציריך.
שלום הורוביץ שימש זמנית כחבר ההנהלה הציונית שניהלה את המו"מ מול שלטונות המנדט, ואף ייצג את היישוב היהודי באותה העת.

וועדת שאו (Shaw) הוקמה בספטמבר 1929 על ידי משרד המושבות, על מנת לחקור את הסיבות שהובילו לפרוץ מאורעות תרפ"ט ולהציע צעדים שימנעו את הישנותן.

שלום הורוביץ ייצג את ההסתדרות הציונית והוועד הלאומי בפני הועדה ואף הופיע בפניה כעד, כיון ששימש זמנית כחבר ההנהלה הציונית בירושלים בזמן המאורעות.

הארי סאקר גם הוא העיד בפני הועדה, בשל תפקידיו ופעילותו הציונית.

הארי סאקר המשיך להיות פעיל ציוני ובשנת 1927, במסגרת הקונגרס הציוני ה-17, נבחר לתפקיד חבר ההנהלה הציונית המצומצמת של הסוכנות היהודית בירושלים, יחד עם פרדריק קיש והנרייטה סאלד. בשל עיסוקיו הרבים של סאקר, הן בפוליטיקה והן כנציג ההסתדרות הציונית, עבר ניהול המשרד בפועל לידי הורוביץ, שהצטרף לסאקר כשותף. בשנת 1929 החליט סאקר לפרוש מהמשרד ולהתפנות לעיסוקיו בציונות, בפוליטיקה ובעסקים, והמשרד עבר לידיו של הורוביץ. כתוצאה מכך, משנה המשרד את שמו ל-"ש. הורוביץ".

פרשות נוספות

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

תמליל של המשפט של שלשה יהודים הנאשמים בקשר להתפרעויות 1921

מקור: יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן, רחובות, ישראל

מכתב ההנהלה הציונית להארי סאקר מיום 27.12.1926 בעניין הסכם ביסאן 1/3

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-11

מכתב ההנהלה הציונית להארי סאקר מיום 27.12.1926 בעניין הסכם ביסאן 2/3

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-11

מכתב ההנהלה הציונית להארי סאקר מיום 27.12.1926 בעניין הסכם ביסאן 3/3

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-11

מכתב משנת 1930 בעניין התיקים שנוהלו בעקבות מאורעות תרפט 1/2

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-3

מכתב משנת 1930 בעניין התיקים שנוהלו בעקבות מאורעות תרפט 2/2

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-3

מכתב משנת 1929 בעניין התיקים שנוהלו בעקבות מאורעות תרפט 1/2

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-3

מכתב משנת 1929 בעניין התיקים שנוהלו בעקבות מאורעות תרפט 2/2

מקור: ארכיון המדינה תיק 694-3

כותרת דף פירמה משנת 1930