‏כל ההתחלות קשות

ייסוד הבית והמאבקים שבדרך

עשור ראשון למשרד. שנות ה-20 של המאה הקודמת.

הארי סאקר, בריסטר יהודי מאנגליה, עלה לארץ עם חלום ציוני והרבה חזון.

הוא הקים משרד עורכי דין בירושלים וצרף אליו בריסטר אנגלי נוסף, שלום הורוביץ.

המשרד החלוצי היה שותף לאירועים המדוברים של אותה תקופה, וייצג את הגופים והארגונים הציוניים הראשונים והחשובים: קק"ל, האונ' העברית, ההסתדרות הציונית, ביה"ח הדסה ועוד.

בשנים אלה הוביל המשרד מאבקים רבים ומשמעותיים: ייצוג נאשמים במאורעות תרפ"ב, טיפול במאורעות תרפ"ט כחבר ההנהלה הציונית ובהמשך ייצוג בפני וועדת שאו, הכרה משפטית בהנהלה הציונית, ליווי הליך קבלת הזכויות להפקת חשמל, הכרה בזכותן של נשים לעסוק בעריכת דין, ועוד ועוד.

סיפורה של רוזה גינצברג. אבן דרך בעולם המשפט הישראלי ובמאבק לשוויון זכויות האשה בישראל.

רוזה, שנולדה ב-1890 בגומה שברוסיה, גדלה בבית שראה בהשכלה המודרנית אבן דרך. לאחר שנשלחה ללימודי משפטים בפריז, נישאה לשלמה גינוסר גינצברג (בנו של ההוגה והפובליציסט הציוני אשר גינצברג, "אחד העם") וב-1922, עלה הזוג ארצה.

שלטון המנדט הבריטי ששלט אז בארץ מנע מנשים לעסוק בעריכת דין.

רוזה פנתה אל ה"וועדה המייעצת לענייני חקיקה שליד הנציב העליון" בבקשה להיבחן לצורך קבלת רישיון לעריכת דין בארץ, אך נענתה בשלילה. בעזרתם של הארי סאקר ושלום הורוביץ, פנתה רוזה אל "זקן השופטים" (הסמכות העליונה של מערכת המשפט הבריטית בארץ), אך נדחתה.

סאקר והורוביץ לא ויתרו. הם החליטו להעסיק את רוזה כמתמחה, ובמקביל להמשיך ולהיאבק: הן מול ממשלת המנדט, הן בנסיון לבצע שינויי חקיקה באנגליה, והן באמצעות פנייה לבית המשפט העליון בארץ.

מאבקם הממושך נשא פרי. לאחר 9 שנים, קיבל בית המשפט העליון את העתירה ופסק כי אישה רשאית להיות עורך-דין בארץ ישראל. מאז ועד לסיום השלטון הבריטי בארץ הוסמכו 41 עורכות-דין נוספות. חמש מהן, כולל רוזה, התמחו במשרד, ביניהן שושנה נתניהו, שהגיעה עד לכהונה כשופטת בבית המשפט העליון.

עוד אירועים מאותו עשור

פרשות נוספות

באתר זה נעשה שימוש בעוגיות (cookies) ובכלי ניטור ואיסוף נתונים, לשיפור הגלישה באתר, לצרכי שיווק והתאמה אישית, ולמטרות נוספות. בכל שימוש באתר, אתה מסכים לקבלת העוגיות, לשימושים אלו בעוגיות ובכלי הניטור, ולמתן גישה לנתונים השמורים בעוגיות אלו. לפירוט נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.