בעין הסערה: מוועדת אגרנט השניה ועד לפינוי ימית

יד חיים ויצמן נוסדה בשנת 1955 כחברה מוגבלת, אשר מטרתה להקים מפעל לזכרו של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. עורך הדין אברהם לוין ליווה את הקמת יד חיים ויצמן, ונרשם כחבר החברה.

ביום 28.5.1976, מונה עו"ד אמנון גולדנברג כחבר במועצת המנהלים של יד חיים ויצמן על ידי ראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין. ביום 30.8.1976, מונה ד"ר גולדנברג כיו"ר מועצת המנהלים, ודירקטור מנהל.

ד"ר גולדנברג שימש בתפקידו זה, ובהמשך כחבר הנהלה, עד לשנות חייו האחרונות. בתקופת כהונתו הושלם ויצא לאור מפעל אוסף אגרותיו של הנשיא ויצמן.

ועדת אגרנט לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים הטילה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר אחריות לכשלים המבצעיים והמודיעיניים שגרמו לתוצאותיה הקשות של המלחמה.

לאחר פרסום דו"ח הביניים של הועדה, שהסב נזק גדול לדדו, שקל דדו לפתוח בהליכים משפטיים ולערער על מסקנות הועדה ופנה לד"ר אמנון גולדנברג.

ד"ר גולדנברג, מתוך ראיה ערכית ואובייקטיבית של המצב, ייעץ לדדו להימנע מנתיב זה, והציע לו, במקום זאת, לכתוב ספר שיתאר את מאורעות המלחמה מנקודת מבטו.

המשרד ייצג את חברת החשמל בתביעה שהגישה כנגד עיתון הארץ בגין לשון הרע (ד"נ 9/77).

בדיון הנוסף שהתקיים בבית המשפט העליון, התקבלו טענות החברה ונפסק, כי אין לזכות לחופש הביטוי מעמד-על לעומת זכויות יסוד אחרות, וביניהן, הזכות של אדם לשם טוב.

בית המשפט שלל את הטענה לפיה לא תוכל העיתונות למלא את תפקידה כמבקרת חופשית של מעשי השלטון, וכחושפת תופעות ציבוריות שליליות והבאתן לידיעת הציבור, אלא אם יינתן לה החופש להשמיץ, במעטה של "ביקורת הוגנת".

במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים הוסכם כי מדינת ישראל תחזיר את השליטה בחצי האי סיני לידי המצרים. כתוצאה מכך, נדרשה ישראל לפנות את כל ישובי חבל ימית מבתיהם.

ההחלטה גררה אחריה מו"מ ארוך וממושך של המפונים מול המדינה, במטרה להגיע להסכם פיצויים. את המפונים ייצג צוות המשרד בראשותו של ד"ר אמנון גולדנברג.

לאחר תהליך מורכב ומאומץ, שארך למעלה משלוש שנים, נחקק חוק פיצוי מפוני סיני, התשמ"ב-1982.

לצפייה בסרטון: ייצוג מפוני סיני

בתקופת החרם הערבי סירבו יצרניות התרופות הבינלאומיות להעניק רשיונות ליצור מקומי של תרופותיהן בישראל.

כדי להבטיח המשך נגישות לתרופות בישראל נעשה שימוש במכשיר חקיקתי של "רשיונות כפייה", שהתירו להשתמש בפטנטים גם ללא הרשאה מבעליהם.

בתקופה זו ייצג ש. הורוביץ ושות' את חברת התרופות "טבע" בהליכים לקבלת רישיונות כפייה ובכינון יחסי מסחר עם יצרניות תרופות זרות בתקופת החרם.

רישיונות הכפייה האיצו את התפתחות שוק התרופות בישראל בכלל, ואת התפתחותה של טבע בפרט.