עשור שישי למשרד.
שנות ה-70 של המאה הקודמת.
המשרד הולך וגדל וכבר מונה 9 עורכי דין, והוא מעורב בכל אירוע משמעותי המתרחש במדינה:
החל בייעוץ לרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) בוועדת אגרנט לחקירת הנסיבות שהובילו למלחמת יום כיפור דרך ייצוג מפוני ימית במשא ומתן לפיצויים מול המדינה, ועד לייצוגו של ראש המוסד בפני ועדת החקירה לאירועי סברה ושתילה.
את התיקים החשובים של אותן השנים הוביל ד"ר אמנון גולדנברג, הנחשב כ"מומחה לפתרון משברים".
ד״ר אמנון גולדנברג הצטרף לפירמת ש. הורביץ בתחילת שנות השישים.
תוך שנים בודדות, הפך לשותף מוביל, וניחן באדיבות, משפטנות לעילא ובכריזמה.
ד"ר גולדנברג נודע בארץ כמומחה לפתרון משברים, והיה הכתובת המיידית של כל הצמרת העסקית והציבורית בארץ. על הפרשות הבולטות בהן טיפל ניתן למנות את משפט הבנקאים, ייצוג מפוני ימית, ייצוגו של יצחק מרדכי בפרשת קו 300, של ראש המוסד מול ועדת החקירה לאירועי סברה ושתילה ולמעשה בכל אירוע משמעותי שהתרחש באותה תקופה. ד"ר גולדנברג הוביל את התיקים החשובים והמשמעותיים במשך עשרות שנים ועד היום נחשב לעורך הדין הטוב ביותר בתולדות המדינה.
יד חיים ויצמן נוסדה בשנת 1955 כחברה מוגבלת, אשר מטרתה להקים מפעל לזכרו של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. עורך הדין אברהם לוין ליווה את הקמת יד חיים ויצמן, ונרשם כחבר החברה.
ביום 28.5.1976, מונה עו"ד אמנון גולדנברג כחבר במועצת המנהלים של יד חיים ויצמן על ידי ראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין. ביום 30.8.1976, מונה ד"ר גולדנברג כיו"ר מועצת המנהלים, ודירקטור מנהל.
ד"ר גולדנברג שימש בתפקידו זה, ובהמשך כחבר הנהלה, עד לשנות חייו האחרונות. בתקופת כהונתו הושלם ויצא לאור מפעל אוסף אגרותיו של הנשיא ויצמן.
ועדת אגרנט לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים הטילה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר אחריות לכשלים המבצעיים והמודיעיניים שגרמו לתוצאותיה הקשות של המלחמה.
לאחר פרסום דו"ח הביניים של הועדה, שהסב נזק גדול לדדו, שקל דדו לפתוח בהליכים משפטיים ולערער על מסקנות הועדה ופנה לד"ר אמנון גולדנברג.
ד"ר גולדנברג, מתוך ראיה ערכית ואובייקטיבית של המצב, ייעץ לדדו להימנע מנתיב זה, והציע לו, במקום זאת, לכתוב ספר שיתאר את מאורעות המלחמה מנקודת מבטו.
המשרד ייצג את חברת החשמל בתביעה שהגישה כנגד עיתון הארץ בגין לשון הרע (ד"נ 9/77).
בדיון הנוסף שהתקיים בבית המשפט העליון, התקבלו טענות החברה ונפסק, כי אין לזכות לחופש הביטוי מעמד-על לעומת זכויות יסוד אחרות, וביניהן, הזכות של אדם לשם טוב.
בית המשפט שלל את הטענה לפיה לא תוכל העיתונות למלא את תפקידה כמבקרת חופשית של מעשי השלטון, וכחושפת תופעות ציבוריות שליליות והבאתן לידיעת הציבור, אלא אם יינתן לה החופש להשמיץ, במעטה של "ביקורת הוגנת".
במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים הוסכם כי מדינת ישראל תחזיר את השליטה בחצי האי סיני לידי המצרים. כתוצאה מכך, נדרשה ישראל לפנות את כל ישובי חבל ימית מבתיהם.
ההחלטה גררה אחריה מו"מ ארוך וממושך של המפונים מול המדינה, במטרה להגיע להסכם פיצויים. את המפונים ייצג צוות המשרד בראשותו של ד"ר אמנון גולדנברג.
לאחר תהליך מורכב ומאומץ, שארך למעלה משלוש שנים, נחקק חוק פיצוי מפוני סיני, התשמ"ב-1982.
בתקופת החרם הערבי סירבו יצרניות התרופות הבינלאומיות להעניק רשיונות ליצור מקומי של תרופותיהן בישראל.
כדי להבטיח המשך נגישות לתרופות בישראל נעשה שימוש במכשיר חקיקתי של "רשיונות כפייה", שהתירו להשתמש בפטנטים גם ללא הרשאה מבעליהם.
בתקופה זו ייצג ש. הורוביץ ושות' את חברת התרופות "טבע" בהליכים לקבלת רישיונות כפייה ובכינון יחסי מסחר עם יצרניות תרופות זרות בתקופת החרם.
רישיונות הכפייה האיצו את התפתחות שוק התרופות בישראל בכלל, ואת התפתחותה של טבע בפרט.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, בענין הפרת פטנט שביצעה חברת פלנטקס הישראלית (ע"א 244/72), יצג המשרד את חברת The Welcome Foundation Ltd.
בהליך נדונה תחולתה של פקודת הפטנטים לעומת חוק הפטנטים הישראלי, שבו קיים איסור על הענקת פטנט לתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם. בית המשפט העליון קבע כי אין סיבה, לא בדין ולא מבחינת ההגיון, לראות תהליך לטיפול רפואי כבלתי-כשיר לקבלת פטנט.
המשרד ייצג את צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ ואסיא מעבדות כימיות בע"מ, בבקשה לדחות על הסף תובענה שהוגשה נגדן למניעת פיטורין, בטענה כי לא ניתן לאכוף יחסי עובד מעביד. בית המשפט הגבוה לצדק קיבל את הטענה וקבע, כי אין לאכוף יחסי עובד מעביד וכי, לכל היותר, הפיטורין יכולים רק לשמש עילה לתביעת פיצויים. יחד עם זאת, נקבע כי ביחסים שבין שני ארגונים שהתקשרו בהסכם קיבוצי, קובעים שיקולים שונים מאשר ביחסים האינדיווידואליים, וכי אין לדחות תובענה על הסף במקרים יוצאי דופן שבהם קיימת אפשרות, אף אם קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע.
המשרד ייצג את חברת פלאימפורט בע"מ במאבקה לקבלת פיצויים, בגין נזקים שספגה כתוצאה מצו מניעה שניתן כנגדה על ידי בית המשפט, ובוטל לאחר מכן. בהתאם לכלל המשפטי שחל באותה תקופה, לא ניתן לתבוע בנזיקין בגין נזק שנגרם כתוצאה ממעשה שיפוטי. בפסק דין תקדימי, קבע בית המשפט כי ניתן לפסוק פיצויים לטובת פלאימפורט, בהתבסס על דיני ההשבה. פסק דין זה תרם רבות לפיתוח דוקטרינת ההשבה במשפט הישראלי, עד לחקיקתו של חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.
בעתירה שהגישה חברת "אלקו" לבית המשפט ביקשה החברה לראות בכל אחד מהעובדים אשר חתמו על מכתבי התפטרות במסגרת מאבק מולה, כמי שהתפטר מעבודתם אצלה. העובדים התנגדו, בטענה שמכתבי ההתפטרות היו רק איום סרק. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, שבראי דיני החוזים יש להידרש ללשון המכתב הברורה ולא לנסיבות החיצוניות. השימוש בזכות למאבק מקצועי, אמר בית המשפט, חייב להיעשות בדרך מקובלת ובתום לב, ולא בניסוח המסתיר כוונה אמיתית והתפטרות העובדים הושארה בעינה.
בערעור שהגיש בנק ברקליס דיסקונט בע"מ לבית המשפט העליון ייצג המשרד את הבנק. בערעור נדונה השאלה העקרונית: האם ניתן להעניק סעד הצהרתי כשניתן לפסוק סעד כספי. בית המשפט העליון קיבל את הטענה וקבע, כי נקבע שאמנם פסק דין הצהרתי הינו עניין המצוי בשיקול דעת בית המשפט, אך אין להעניקו כדי לאפשר פשרה או בכדי ליצור לחץ מוסרי על בעל הדין שכנגד. כמו כן, נקבע כי על המבקש סעד הצהרתי להוכיח אינטרס לגיטימי בקבלתו.
באתר זה נעשה שימוש בעוגיות (cookies) ובכלי ניטור ואיסוף נתונים, לשיפור הגלישה באתר, לצרכי שיווק והתאמה אישית, ולמטרות נוספות. בכל שימוש באתר, אתה מסכים לקבלת העוגיות, לשימושים אלו בעוגיות ובכלי הניטור, ולמתן גישה לנתונים השמורים בעוגיות אלו. לפירוט נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.