עם הפנים לעתיד: מדע, טכנולוגיה, מסחר ומשפט.

ב-26.06.62 הוקמה ועדת אגרנט הראשונה ועו"ד אברהם לוין, שותף במשרד, התמנה כחבר בועדה, לצד השופט אגרנט והשופט צבי ברנזון.
הועדה הוקמה בעקבות מחלוקת חריפה בין היועץ המשפטי לממשלה – גדעון האוזנר, לבין שר המשפטים דב יוסף ומטרתה היתה להסדיר ולהגדיר את חלוקת הסמכויות ביניהם.

מסקנות הועדה מהוות בסיס לדיון עד היום.

אמנון גולדנברג, מבכירי הפרקליטים בישראל, החל דרכו בשנת 1965 במשרד והתבלט מיד כעורך דין יוצא דופן בסגנונו ובמקצועיותו.
שנים לאחר מכן הפך לשותף בכיר והוביל את התיקים החשובים והידועים במדינה: פרשת הבנקאים, קו 300 וייצוג צמרת הבטחון הישראלית בוועדות חקירה שונות.
הוא נחשב כמומחה לפתרון משברים והיה מקושר לצמרת המדינית והכלכלית בארץ.
גולדנברג התמחה בדיני קניין רוחני ופטנטים, והוביל את המשרד בתחומים אלה. באביב 2016 הוקם לזכרו מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני.

אשר גרוניס היה המתמחה הראשון של עו"ד אמנון גולדנברג, והמשיך לעבוד כעורך דין במשרד גם לאחר הסמכתו. גרוניס עבד על שורת תיקי ליטיגציה בתחום המסחרי ובתחום דיני הפטנטים יחד עם עו"ד גולדנברג ועו"ד אברהם לוין. שנים לאחר מכן, בשנת 2012, נבחר אשר גרוניס לכהן כנשיא העשירי של בית המשפט העליון, תפקיד אותו מילא עד 2015. כיום מכהן גרוניס כפרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.

רינה משל, אז בלזנשטיין, לימים שופטת ביהמ"ש המחוזי, החלה גם היא דרכה כמתמחה של אמנון גולדנברג במשרד.
לאחר הסמכתה ועד לשנת 1976, המשיכה משל לעבוד במשרד וסייעה לגולדנברג בתיקים רבים ומשמעותיים וביניהם פרשת שביתת הטייסים באל-על, ייצוג בנק ישראל בפירוק בנק א"י בריטניה, וייצוג בריסטול מאיירס בתיק שהפך לתקדים בסוגיית השתק פלוגתא. בשנת 1984 מונתה משל כשופטת בבית משפט השלום בת"א ובשנת 1998 קודמה לבית המשפט המחוזי.