עשור חמישי למשרד.
שנות הששים של המאה הקודמת.
מערכת המשפט הישראלית ממשיכה להתפתח ומוקמת ועדת אגרנט להגדרת סמכויותיו ומעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד אברהם לוין מתמנה כחבר בה.
רותה אורן, עורכת דין במשרד ולימים אחת מהעומדים בראשו, מלווה את חברת ידע שבעלות מכון ויצמן ומקדמת מנגנונים משפטיים יחודיים שיאפשרו איזון בין החופש האקדמאי של המדענים לבין מסחור הפיתוחים המדעיים ושמירת זכויות המכון.
המשרד מצרף לשורותיו את דר' אמנון גולדנברג, שפועלו יוצא הדופן מקנה לו לימים את הכינוי "גדול הליטיגטורים".
עוד נשמע עליו בעשורים הבאים.
עו"ד רותה אורן נולדה בירושלים בשנת 1926. היא הצטרפה למשרד ש. הורוביץ ושות' כמתמחה, מיד עם סיום לימודיה בשנת 1957, ובשנת 1959 הוסמכה לעריכת דין.
במהלך עבודתה במשרד תרמה רותה רבות, בין היתר, להקמת חברת "ידע למחקר ופיתוח" החברה הישראלית הראשונה למסחור ידע בבעלות מכון ויצמן למדע.
רותה יצרה את מודל רישוי הפטנטים המשמש את החברה עד היום ואף אומץ בהמשך על ידי מוסדות אקדמיה רבים ומובילים בעולם.
ב-26.06.62 הוקמה ועדת אגרנט הראשונה ועו"ד אברהם לוין, שותף במשרד, התמנה כחבר בועדה, לצד השופט אגרנט והשופט צבי ברנזון.
הועדה הוקמה בעקבות מחלוקת חריפה בין היועץ המשפטי לממשלה – גדעון האוזנר, לבין שר המשפטים דב יוסף ומטרתה היתה להסדיר ולהגדיר את חלוקת הסמכויות ביניהם.
מסקנות הועדה מהוות בסיס לדיון עד היום.
אמנון גולדנברג, מבכירי הפרקליטים בישראל, החל דרכו בשנת 1965 במשרד והתבלט מיד כעורך דין יוצא דופן בסגנונו ובמקצועיותו.
שנים לאחר מכן הפך לשותף בכיר והוביל את התיקים החשובים והידועים במדינה: פרשת הבנקאים, קו 300 וייצוג צמרת הבטחון הישראלית בוועדות חקירה שונות.
הוא נחשב כמומחה לפתרון משברים והיה מקושר לצמרת המדינית והכלכלית בארץ.
גולדנברג התמחה בדיני קניין רוחני ופטנטים, והוביל את המשרד בתחומים אלה. באביב 2016 הוקם לזכרו מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני.
אשר גרוניס היה המתמחה הראשון של עו"ד אמנון גולדנברג, והמשיך לעבוד כעורך דין במשרד גם לאחר הסמכתו. גרוניס עבד על שורת תיקי ליטיגציה בתחום המסחרי ובתחום דיני הפטנטים יחד עם עו"ד גולדנברג ועו"ד אברהם לוין. שנים לאחר מכן, בשנת 2012, נבחר אשר גרוניס לכהן כנשיא העשירי של בית המשפט העליון, תפקיד אותו מילא עד 2015. כיום מכהן גרוניס כפרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
רינה משל, אז בלזנשטיין, לימים שופטת ביהמ"ש המחוזי, החלה גם היא דרכה כמתמחה של אמנון גולדנברג במשרד.
לאחר הסמכתה ועד לשנת 1976, המשיכה משל לעבוד במשרד וסייעה לגולדנברג בתיקים רבים ומשמעותיים וביניהם פרשת שביתת הטייסים באל-על, ייצוג בנק ישראל בפירוק בנק א"י בריטניה, וייצוג בריסטול מאיירס בתיק שהפך לתקדים בסוגיית השתק פלוגתא. בשנת 1984 מונתה משל כשופטת בבית משפט השלום בת"א ובשנת 1998 קודמה לבית המשפט המחוזי.
בתביעה שהגישו סטודנטים נגד האוניברסיטה העברית, לביטול החלטת האוניברסיטה להאריך את משך לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים, יצג משרד ש.הורוביץ ושות' את האוניברסיטה.
התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי כמו גם על ידי בית המשפט העליון בערעור, ונקבע כי שיקול הדעת בכל הנוגע לקביעת תכנית הלימודים ומשכה, ישאר בידי המוסדות האקדמאיים.
בעתירה שהגישו הלל אופנהיימר ו-7 נוספים כנגד שרי הפנים והבריאות, בשל הסבל שנגרם להם ממפגעים שהופצו על ידי מפעלים בסביבת בתיהם, נדרשו השרים לקיים את חובתם ולקבוע כללים למניעת המפגעים.
התובעים, שיוצגו ע"י ש. הורוביץ ושות' זכו בתביעתם ובפסק הדין החשוב שהתקבל נקבעה חובה על נבחרי ציבור לקיים פעולות מסוימות אשר נקבעו בחוק וכי גם יחיד יכול לדרוש את קיום החובה.
בערעור שהגישו חברות שרנוע בע"מ ומפעלי סרן מאוחדים בע"מ כנגד תנובה מרכז, באמצעות ש. הורוביץ ושות', טענו המערערות להפרת שני מדגמים רשומים, להרכבת מכלי פירות הדר והובלתם.
בית המשפט העליון קבע כי המדגמים נרשמו ע"י המערערות מהותית כדין וכי זכויותיהן הופרו לאור ייצור מדגמים אלה ע"י תנובה.
בפסק הדין נקבעו הלכות חשובות בענין דיני מדגמים.
באתר זה נעשה שימוש בעוגיות (cookies) ובכלי ניטור ואיסוף נתונים, לשיפור הגלישה באתר, לצרכי שיווק והתאמה אישית, ולמטרות נוספות. בכל שימוש באתר, אתה מסכים לקבלת העוגיות, לשימושים אלו בעוגיות ובכלי הניטור, ולמתן גישה לנתונים השמורים בעוגיות אלו. לפירוט נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.